פשיטת רגל או חייב מוגבל באמצעים – כל ההבדלים

רבים מהחייבים אשר נקלעו לחובות כספיים ואשר מתנהלים כנגדם תיקי הוצאה לפועל מתחבטים לא אחת בשאלה האם לבקש הכרזתם כחייב מוגבל באמצעים או לפנות להליך פשיטת רגל. למרבה הצער, הרי שלרוב, בשל אי הבנה של ההליך ובשל דעה מוקדמת, בוחרים אלה לפנות להליך של הכרזתם כחייבים מוגבלים, שלא באופן מוצדק.

ראשית, ניתן הסבר קצר על המונחים המשפטיים.

מי הוא “חייב מוגבל באמצעים” ?

ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, זאת שעה שהחייב ביקש לפרוס את התשלומים בתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו כדלקמן :

א. לתקופה של שנתיים אם סכום החוב הינו עד 20,000 ₪.
ב. לתקופה של 3 שנים אם סכום החוב נע בין 20,000 ₪ ועד 100,000 ₪.
ג. לתקופה של 4 שנים אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪.

כפי שצויין לעיל, ראש ההוצאה לפועל רשאי אך אינו חייב להכריז על החייב כמוגבל באמצעים, בדרך כלל מה שמנחה אותו זה יכולת הפירעון הפוטנציאלית של החייב (מצבת נכסיו). כך למשל, יסרב ראש ההוצל”פ להכריז עליו כחייב מוגבל, כאשר ישתכנע שאף שהחייב ביקש לפרוס את החוב על פי התנאים דלעיל, הוא יכול בפועל לפרוע את החוב מוקדם יותר ו/או כי לחייב נכסים רבים שניתן לממשם לצורך פירעון החוב ו/או כי החייב אינו עושה שימוש במלוא האמצעים שעומדים לרשותו לצורך פירעון החוב.

כשחייב מוכרז כחייב מוגבל באמצעים מוטלות עליו המגבלות הבאות : ניתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, החייב מוכרז כלקוח מוגבל מיוחד בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי משמע, כי כל חשבונות הבנק בבעלותו הופכים מוגבלים, החייב אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, החייב אינו יכול להיות בעל עניין בתאגיד ללא אישור ראש ההוצל”פ.

היתרון העיקרי בהכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים, הינו בד”כ שיחד עם צו ההכרזה, וכאשר כנגד החייב מתנהלים מספר רב של תיקי הוצאה לפועל, מאוחדים תיקי החייב בהוצאה לפועל במה שנקרא צו “איחוד תיקים”. במקרה שכזה, נפתח תיק הוצל”פ אחד (תיק איחוד) שבמסגרתו מתנהלים כל ההליכים כנגד אותו חייב על ידי כל הזוכים יחד, כל התקבולים בתיק זה מחולקים בין כל התיקים השונים ע”פ חלקם היחסי. אז “נהנה” החייב מפעולות מרוכזות שנעשות במסגרת התיקים, והוא אינו צריך להתנהל מול כל אחד מהנושים בכל אחד מהתיקים בנפרד. בדרך כלל, כל עוד עומד החייב בתשלומים שנקבעו לו במסגרת תיק האיחוד לא ננקטים כנגדו הליכים נוספים בעיקר בכל הקשור לעיקול משכורתו ו/או לעיקול מיטלטלין בדירתו, אך אין זה מחייב.

היתרון העיקרי בהליך זה, הינו יתרון מערכתי של ההוצאה לפועל עצמה, ממנה נחסכים ניהול כל התיקים הנפרדים של אותו חייב, וכך נושה שרוצה לנקוט פעולה כלשהי כנגד החייב, מגיש בקשתו בתיק האיחוד וממנה נהנים כל הנושים יחד.

הנושים שיפגעו בעיקר מהכרזת חייב כחייב מוגבל הינם אלה שסכום החוב היחסי שלהם נמוך יחסית לשאר התיקים כנגד החייב בתיק האיחוד. לכן, לרוב אלה מתנגדים לניסיון של החייב לזכות בהכרזה.

עיקרון חשוב החל על חייב מוגבל באמצעים ושניתן לו צו “איחוד תיקים”, אשר חייבים רבים לא מודעים לו, הינו העיקרון האוסר על העדפת נושים. למעשה, שעה שחייב מוכרז כחייב מוגבל, חל עליו איסור להעדיף נושה זה או אחר, עליו לשלם את החוב בתיק האיחוד על פי צו ראש ההוצל”פ ואסור לו לשלם סכומים כלשהם בתיקי ההוצל”פ הפרטניים. לא אחת, בעיקר חייבים שממשיכים לנהל עסקיהם מבקשים לאחר הכרזתם כמוגבלים באמצעים להגיע להסדר כלשהו עם אחד הנושים ממניעים כאלה ואחרים, ואז הם מופתעים לגלות שהם אינם יכולים לעשות כן.

עוד יש לזכור כי כאשר חייב מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, כל הפרשי ההצמדה והריבית על החוב ממשיכים להצטבר בתיק ההוצל”פ. לא אחת, כאשר לחייב חובות בסכומים של מאות אלפי שקלים, והתשלום החודשי אותו הוא משלם נמוך, מוצאים עצמם החייבים מגיעים למצבים של “הנצחת” החוב, היינו מצב בו החייב לא יוכל לפרוע את החוב במהלך חייו, והוא אינו משתחרר מחובותיו גם עם צאתו לפנסיה ו/או עם פרישתו מעבודתו.

מהו הליך פשיטת רגל ?

בפקודת פשיטת רגל, מוגדרת פשיטת רגל בד”כ כמצב שבו החייב אינו יכול לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו. הליך פשיטת רגל יכול שיינקט על ידי החייב אם חובותיו הינם למעלה מ הסך של 13,177 ₪ ו/או על ידי נושה אם חובות החייב כלפיו עולים על 65,885 ₪.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, ניתן צו לכינוס כל נכסי החייב, צו במסגרתו ממונה לחייב מנהל מיוחד או נאמן אשר עיקר תפקידו לכנס את כל נכסי החייב, לממשם ולפועל לגביית חובות החייב. בנוסף לכך ובמקביל נקבעות חבויות החייב כלפי כל אחד מהנושים שפעלו והגישו תביעת חוב כנגד החייב בהליך פשיטת הרגל.

על כל נושה המעוניין לקבל דיבידנד (תשלום) מקופת פשיטת הרגל להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס כנגד החייב.
לעיתים, לא מגישים הנושים תביעות חוב, בשל היעדר מודעות ו/או בשל חוסר תשומת לב, ובכך הם מאבדים את זכותם להיפרע מקופת פשיטת הרגל.

עם מתן צו הכינוס ועם הכרזת החייב כפושט רגל מוטלות עליו המגבלות הבאות : ניתן כנגדו צו איסור יציאה מן הארץ, הוא מוכרז כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסויי (חשבונותיו הופכים מוגבלים), הוא אינו יכול לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, הוא אינו יכול להיות בעל בעניין בתאגיד. כמו כן, ועם מתן צו הכינוס וכן עם הכרזתו כפושט רגל, מפורסם שמו של החייב בעיתונות וברשומות.

כמובן שגם בהליך זה נקבעים לחייב תשלומים חודשיים שעליו לשלם במועד- חודש בחודשו, כל זאת לאחר הליכי לחקירה ובירור שנערכים לו על ידי כונס הנכסים הרשמי.

גם בהליך פשיטת הרגל אנו מוצאים את העיקרון המנחה של איסור העדפת נושים (העדפת מרמה), אלא שהפעם איסור זה הינו איסור מוחלט, שהפרתו גוררת סנקציות פליליות, וכן הן עשויות לפגוע בהליך עצמו וביכולתו של החייב למצות הליך פשיטת הרגל.

ניתן לראות אם כן, כי בפועל המגבלות העיקריות החלות על חייב מוגבל באמצעים ועל פושט רגל הינן זהות למדי. ואולם, להבדיל, בהליך פשיטת רגל חלים העקרונות והכללים המפורטים להלן:

ראשית, לחובותיו של החייב בהליך פשיטת רגל, החל מיום צו הכינוס שניתן כנגדו, לא מתווספים עוד הפרשי הצמדה וריבית, אלא אם החליט הנאמן אחרת.

שנית, תפקידו של הנאמן ו/או המנהל המיוחד שמונו, לבדוק את תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב, והם רשאים, לאחר שישמעו את עמדות הנושה והחייב, להתערב אפילו בממצאי פסק דין חלוט ו/או לקבוע מסמרות בעניין גובה החוב לחייב במסגרת הליך פשיטת הרגל ו/או אף לקבוע עמדתם בעניין טענות החייב על פירעון החוב ו/או חלקו.

יחד עם זאת, האמצעים שעומדים לטובת מי שאמון על הליך פשיטת רגל, הינם קיצוניים יותר ומאפשרים למצות בצורה ממשית את הליכי הגביה כנגד החייב. כך למשל ניתן לעשות שימוש בצווי הבאה ולנקוט באמצעי חקירה של שאלונים לכל גורם בכל הקשור לנכסיו של פושט הרגל, לעצור את החייב ולהורות על תפיסת מסמכים, פנקסים כסף ונכסים. בהליך פשיטת רגל מוסמך כונס הנכסים הרשמי לחקור כל אדם ו/או גוף אודות החייב ונכסיו, ולקבל מכל הבנקים מידע מקיף על כל נכסי החייב המצויים אצלם, כמו למשל כספות של החייב. עוד למשל ניתן להפנות את כל דברי הדואר של החייב לנאמן.
נקודה חשובה ויתרון חשוב בהליך שכזה, הינה כי הנאמן ו/או המנהל המיוחד שממונה לחייב, ממונים גם על אכיפת זכויותיו של החייב, היינו לפעול לגביית כספים המגיעים לחייב מגורמים שונים. כמו למשל בעל עסק שנקלע לקשיים ולא עלה בידו לפעול לגביית חובות הלקוחות שמגיעים לו, יכול הנאמן ו/או המנהל המיוחד לפעול לגביית הכספים לטובת קופת פשיטת הרגל (קופת הכינוס), אפילו בדרך של נקיטת הליכים משפטיים כנגדם, מה שמגדיל את יתרת הכספים שעומדים בקופת פשיטת הרגל ואשר ישמשו לתשלום חובותיו לנושים.

גם הפיקוח על החייב בהליך פשיטת רגל הינו קפדני יותר, כך שאם למשל צובר החייב חובות נוספים ו/או עושה שימוש לרעה בהליך -נוטים להורות על ביטול הכרזתו כפושט רגל, ואז חוזרים כל ההליכים להתנהל כנגדו במסגרת ההוצאה לפועל.

כמו כן, ניתן לבטל בהליך פשיטת רגל עסקאות ו/או העברות ו/או הענקות של נכסי ו/או זכויות החייב שנעשו גם לפני תחילת ההליך. כך למשל אם העניק החייב דירת מגורים לקרוב ו/או מקורב, ניתן לבטל הענקה זו אפילו עד 10 שנים לאחר מכן.

כפי שניתן להבין, בשל כך, הופך הליך פשיטת רגל להליך יעיל בידיהם של נושים שבאים להתמודד עם החייבים שעושים ככל שביכולתם לחמוק מתשלום חובותיהם, בין היתר בדרך של ניסיון להברחת נכסים, זאת כאמור בדרך של ביטול הענקות ו/או אף של ביטול העדפות מרמה (“העדפת מרמה”), היינו כשחייב מעדיף נושה זה או אחר מתוך שיקול של שידול ו/או אילוץ פסולים. חייבים רבים נוהגים באופן שכזה, כאשר מטרתם הינה למעשה לחלץ קרובים ו/או בני משפתה מערבותם לנושה זה.
יחד עם זאת ברור, כי עסקאות שנעשו בתום לב ובתמורה לא יתבטלו בכל מקרה.

צו ההפטר

גולת הכותרת והיתרון המיוחד הטמון בהליך פשיטת הרגל הינו “צו ההפטר”. צו הפטר משמעו מתן פטור לחייב מכל חובותיו ומתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. צו הפטר, הניתן על ידי בית המשפט בתום הליך פשיטת הרגל, כשצו זה פוטר את החייב מכל חובותיו (כל חוב “בר תביעה”). צו כזה יינתן ככל שהחייב עמד במלוא הדרישות והתנאים שנקבעו לו בהליך, וככל שהוא נמצא תם לב ושיתף פעולה עם הממונים עליו בהליך. רק אז מאפשרים לו לפתוח דף חדש, והוא זוכה בצו ההפטר המיוחל ולמעשה החייב מתנקה מחובותיו ורשאי להתחיל לצבור נכסים ולפעול כאחד האדם.

לעניין חוב בר תביעה נציין ביתר פשטות כי חוב שאינו בר תביעה בפשיטת רגל הינו חוב של דמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה ו/או הבטחה ו/או דרישת מזונות שצו פירעונה לאחר צו הכינוס.

מצב שכזה, בו יהיה זכאי החייב להפטר, עשוי להימצא גם שעה שלאחר מימוש כל נכסיו (כמו ממכירת נכסי נדל”ן, מימוש כספים וזכויות שעמדו לרשותו וכו’), ניתן לשלם את מלוא חובותיו.

כמו כן, גם במצבים בהם נמצא כי אין עוד כל תועלת לנושים, וגם אז ככל שהחייב עומד במלוא הדרישות כלפיו בעיקר תשלום כל הסכומים שנקבעו לו במועדם, לרבות דרישות תום הלב ושיתוף הפעולה, הרי שגם אז מאפשרים לו לקבל הפטר ולפתוח דף חדש בחייו. כך למשל, מצב של היעדר תועלת לנושים ניתן למצוא כאשר לחייב חובות של מיליוני שקלים ובהיעדר נכסים שניתן לממשם (או לאחר מימושם) הכנסותיו מאפשרות לו לשלם כמה מאות שקלים בלבד לקופת הכינוס.

הסדר נושים

אחת מדרכי המוצא של החייב בהליך פשיטת רגל הינו להגיע להסדר עם כלל נושיו – הסדר נושים, אשר אם החייב יעמוד בו, הרי שגם אז יזכה בהפטר המיוחל.

במצבים מסוימים, יכול החייב להציע הצעת הסדר כלשהי, ואז מכנסים אסיפת נושים, אליה מוזמנים כל נושי החייב כדי לדון בהצעה. במצב שכזה, אם רוב מניין הנושים שהגיעו לאסיפת הנושים מסכימים להצעת ההסדר של החייב, ואותו מניין נושים מהווה שלושה רבעים מסך ערך של הנושים הנוכחים באסיפה, אזי אם תאושר ההצעה בביהמ”ש היא תחייב את כל הנושים.

במקרים מיוחדים ומנימוקים מיוחדים שירשמו, בית המשפט יכול לאשר את ההצעה גם אם הייתה הסכמה רק של רוב מניין הנושים שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצגים באסיפה, ואולם כפי שצוין ברישא, הדבר יעשה רק במקרים חריגים ומשיקולים מיוחדים.

כפי שניתן להבין, הצעת הסדר טעונה בסופו של דבר אישורו של ביהמ”ש, כאשר בתי המשפט לא תמיד יאשרו הצעת הסדר. בדיון בהצעת הסדר רשאים הנושים השונים להביע עמדתם בפני בית המשפט. עוד יש לזכור כי ביהמ”ש לא מאשר הצעת הסדר במסגרתה לא נקבע כי יש לשלם את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסי החייב, כמו למשל חבויות לרשויות המס וחובות לשכר עבודה – ועוד חובות שפקודת פשיטת הרגל קבעה כי יש לגביהם דין קדימה (חובות שיש לפרוע בעדיפות לפני יתר החובות).

יש לזכור כי שעה שהחייב בא בהצעת הסדר, תהיה משתלמת וכדאית לנושים ככל שתהיה, עדיין נתון הדבר לשיקולו של ביהמ”ש, ובתי המשפט מקפידים כי החייב יעמוד בדרישות תום הלב ומלוא התנאים שנקבעו לו במסגרת ההליך.

מסקנות

כפי שניתן לראות, הרי למעשה חייב בעל חובות בסכומים גבוהים, ואשר אינו יכול למעשה לפרוע חובותיו, כדאי לו לפנות להליך של פשיטת רגל, שכן אז הוא יוכל לזכות לפתוח דף חדש בחייו, לעומת מצב בו במסגרת ההוצאה לפועל הוא ישלם כל חייו, מבלי כל יכולת ממשית להמשיך בשגרת חייו, לצבור רכוש וכו’.

כמו כן, אין גם כל הצדקה לחשש מפני הבושה שבהליך פשיטת רגל, הן ממילא בשני ההליכים מתפרסם שמו של החייב ברבים, והן מפני שבסופו של דבר מדובר בשורה קטנה בעיתון, בין עשרות או מאות שמות אחרים. בימינו ולאור העובדה כי רב המידע נגיש לציבור, ומאחר וממילא בשוק פועלות חברות רבות שאוצרות נתונים אודות הליכים שכאלה, ניתן לגלות על מצבו של החייב בין אם הוא בהליכי הוצאה לפועל ובין אם הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

עוד יש לציין, כי הליך הגבלת החייב באמצעים במסגרת הליכי הוצאה לפועל הוא יציר כלאיים, שאינו מוכר במקומות אחרים בעולם, והשימוש שנעשה בו אינו במקומו, בין היתר שעה שהוא מביא בדיוק לאותם מצבים בהם הליכי ההוצאה לפועל נמשכים יותר מדי ואינם מסתיימים, מה שאינו מביא תועלת לחייב ו/או לנושים ו/או למערכת ההוצאה לפועל שעליה נופל נטל ניהול התיקים נגד החייב.

השארת תגובה